• הרבה אנשים חולמים להתעשר אבל לא מוכנים (או לא מודעים לכך שצריך) לעשות את השינויים הנפשיים הנדרשים בשביל להיות כלי שמחזיק עושר.
• הרבה אנשים רוצים שלום בית אבל לא מוכנים (או לא מודעים לכך שצריך) לעשות את השינויים הנפשיים הנדרשים בשביל להיות כלי ששלום בית ואהבה בוערת יכולים לשכון בתוכו.
• הרבה אנשים רוצים ילדים מחונכים ומאושרים אבל לא מוכנים או לא מודעים לכך שאת השפע ה' רוצה לתת להם יותר ממה שהם רוצים לקבל אבל את הכלי לקבלת השפע הם צריכים לבנות בעצמם.

אתה כיום בנקודה א' ואתה רוצה להגיע לנקודה ב' (לא משנה באיזה תחום)– למה שה' לא יתן לך הרי הוא אוהב אותך? הוא רוצה בטובתך יותר ממה שאתה רוצה בטובתך?

התשובה פשוטה: כי אתה לא במקום שזה לא יזיק לך מכיוונים אחרים!

למסקנה – אם אתה רוצה להגיע לנקודה ב' אתה צריך להתחיל ללכת ואז אתה תיכשל וה' יראה לך בצורה פרטית מה עצר אותך (אם תתבונן) ולהיכן אתה צריך להגיע בנפש שלך ואז תוכל להתחיל להתמקד בעבודה הפנימית ואחרי שבוע שבועיים (למשל) שוב תתחיל ושוב תגלה תקיעות נוספת ושוב תתבונן בה ותדבר עליה עד שתשחרר אותה ואז לאט לאט תסלול את הדרך הפנימית שלך להיות אדם שיש לו כלי להשיג את המטרה שלו וכאשר תגיע לשם בנפש שלך – המציאות תשתנה מיידית.

כלומר, אם אתה לא נמצא במקום העסקי שבו אתה רוצה להיות זה בגלל שיש לך דרך עם עצמך שבה אתה צריך להתקדם ולהגיע למקום אחר בנפש שלך שכאשר תהיה בו הכסף או ההצלחה העסקית לא יזיקו לך וכן לגבי זוגיות או חינוך ושאר הדברים.

ומכאן שאתה לא צריך להתמקד בשינויים במציאות הפיזית או באסטרגיות או תוכניות בעיקר (אלא רק באופן צדדי) אלא בעיקר בעצמך, בגילוי המניעים שלך ומה עוצר אותך מלהאמין שתצליח ומלחלום בכל העוצמה כאשר הדרך, האסטרטגיה, זה רק כלי צדדי שעוזר ושיגיע ממילא כאשר תהיה במקום הנפשי המדוייק לך.

דוגמא קטנה ונסיים בזאת: אדם שהוא בריצוי, מפחד להביע את דעתו בהרבה מקרים, אבל הוא רוצה להצליח מבחינה כלכלית ועסקית – תחשבו רגע מה יקרה לו אם יהיה לו כסף?

איך הוא יוכל להשתמש בו בלי להזיק לעצמו ולאחרים שסביבו? הרי הוא אפילו לא יוכל לומר "לא" לבני משפחה או עובדים או לדייק אותם או להציב להם גבול…?

על כורחך שהוא צריך להתחיל את התהליך מבפנים ולהסכים ללמוד מה ה' אומר לו דרך המציאות שמתגלה לו כאשר הוא מתחיל לבנות רצון למטרותיו ומנסה לייצרם במציאות.

תמיד לזכור, כאשר ה' ("המציאות") עושה לך "סטופ" הוא לא אומר לך "לא!" הוא אומר לך תתבונן, תלמד, תפנים, תשתנה ותמתין ותנסה שוב!

מה בתוכנית?

01:00 – 02:30: סוד הכוחות של הבאבות, המכשפים, עין הרע וכיצד להשתמש בהם לטובתך.

02:45 – 03:15: מעל הטבע? גם אנחנו יכולים!

03:30 – 04:30: להתחבר אל עצמנו ואל אלוקינו באמצעות הדברים הפשוטים.

04:05 – 04:30: שיעור מרתק בקבלה.

05:00 – תפילה בנץ החמה!

אגב-  בשעה 22:30 מתחיל תיקון ליל השבועות הרגיל בבית הכנסת, יחולק בין המשתתפים ויסתיים בסביבות השעה 24:30.

סדר ההרצאות של מרכז כנפיים יתחיל בשעה 01:00 בלילה עד הנץ.

היכן ומתי?

יום ראשון, 24.5.2015 בבית הכנסת רבי יהודה אוהב ציון ברחוב הפרדס פינת גורדון בכפר סבא.

מי מוזמן?

ההרצאות מסובסדות, נועדו לציבור הרחב (גברים בלבד) ללא תשלום.

יהיה אוכל…?

יהיה כיבוד עשיר ושתייה בשפע לכל אורך הערב. כולל משקאות מעוררים.

פרק שירה, כידוע, מאגד את שירי כל מיני החיות בבריאה להקב"ה. מדוע לא נזכר האדם בפרק שירה? איך יתכן שלכל החיות יש שיר לה' ורק לאדם אין שיר?

את התשובה הנפלאה מביא ה"משיב נפש"- השיר והפסוק של כל מין בבריאה מעיד על התפקיד שלו ואצל החיות והבהמות יש באמת תפקיד אחד ששייך לבני כל אותו המין ולכן ויש גם שיר אחד שמתאים לכולם אבל האדם, שהוא נזר הבריאה, לכל אדם ואדם יש תפקיד אחר, מטרה אחרת, ודרך שונה למרות שכולם מאוגדים תחת השולחן ערוך אבל זה רק בבסיס ולכן לכל אדם יש שיר שהוא מיוחד לו בלבד ולכן הושמט האדם מפרק שירה כי יש לכל אחד ואחד מאיתנו שיר וניגון פרטי ואישי שאותו אנו כותבים כל ימי חיינו!

ועל זה אומר הגאון מווילנא במשלי ט"ז ד: "כי לכל אדם יש לו דרך בפני עצמו לילך בה, כי אין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהם דומים זה לזה (בכרות נח) ואין טבע שני בני אדם שווה. וכשהיו נביאים היו הולכים אצל הנביאים "לדרוש את ה'" והיה הנביא אומר להם על פי משפט הנבואה את הדרך אשר ילך בה לפי שורש נשמתו ולפי טבע גופו"

וכיום, שאין לנו נביא אומרת הגמרא שנתנה נבואה לקטנים, ילדים, מה הכוונה ילדים?

איזו נבואה יש בילדים?

מי שיתבונן יגלה שכח הנבואה של הילדים הוא כח הלב שלהם, הם מרגישים.

הכל.

ולכל אחד מאיתנו יש ילד פנימי בתוך תוכו שדרכו ה' מנסה להעביר לו סוג של נבואה והדרכה וככל שהשנים חולפות וככל שהילדות שלנו הייתה יותר מורכבת יותר קשה לנו לבודד את הקול הטהור של הילד הפנימי שלנו מתוך הקולות הרבים של המבוגרים שחיים בתוכנו (ההורים, המורים ועוד) אבל זה אפשרי למי שמוכן להשקיע זמן ולהתבודד עם עצמו וללמוד להקשיב.

שם נגלה את שירת חיינו.

כשאין לי שכל אז אני משליך אותו, ולא מנסה בכח – ומאמין בטוב כי כך אמר הצדיק כי כך אמר ה'.

אני מאמין שה' מוביל אותי, מוליך אותי לטוב, אני מאמין שאני ואשתי נועדנו אחד לשני מששת ימי בראשית ואנחנו מתרפאים והולכים מיום ליום, אני מאמין שאני קיבלתי את הילדים שלי כי אני היחיד שיכול לרומם אותם ולגדל אותם ואני יכול לגדל אותם ואני גם מגדל אותם ומרפא אותם ומתקדם בריפויים ובריפוי שלי איתם כל הזמן, אני מאמין שאני אזכה לעולם שכולו טוב, כן אני מאמין בה' שיתן לי גן עדן וכיף ותענוגים!

חטא עץ הדעת – רצה להבין הכל עכשיו, איך שהכל לטובה, רצה לקחת את ההבנות ולא להיות גם בהמתנה ואמונה ולהמתין שה' יענה לבקשה שלו.

העיקר זה אמונה – להאמין שהכל טוב והכל לטובה ושכל מה שחסר לי זה לטובתי וזה גם יתמלא.

ואם האדם הוא חזק באמונתו הוא מקבל את השכל להבין איך הכל לטובה גם כן. איך ה' מתכנן את הכל, איך הוא נותן לך אתגרים בשביל שתגדל עוד ועוד וכוחות שלך יצאו לפועל.

קולות של כפירה, קולות של אמון ברע, קולות של שקר, מחשבות של שקר שלא לתת להם שום מקום.

אבל אם אתה לא באמונה ואתה מנסה לחקור ממקום של חוסר אמון בטוב אז אסור לך לחפור ולחקור כי אז תגיע לחלל הפנוי ולריקנות ולבעסה ורק לאכול ללכת לישון למרות שהבנת הרבה דברים ואתה צריך להשליך את השכל.

הלכות נידה רבי נתן, יורה דעה, אות ח: אבל אי אפשר להמשיך הדעת לתוך האמונה כי אם כאשר האמונה היא בטוב.

"כי באמת בכל זמן שממשיכין שכל ודעת לתוך האמונה בזה מחיין ומחזקין את האמונה. כי עיקר חיות האמונה הוא ע"י השכל כידוע. וזה בחי' וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'. שבתחילה כנס"י מתדבקין להש"י ע"י האמונה לבד ואח"כ וידעת את ה' כי אח"כ נמשך הדעת לתוך האמונה כנ"ל.[קודם נותנים אמון בטוב ואז זוכים לגלות אותו במציאות] אבל א"א להמשיך הדעת לתוך האמונה. כ"א כשהאמונה טהורה וקדושה. שאז יש לה כח לקבל אור הדעת ולהוליד ולגלות על ידי זה הולדות והתגלות קדושות. אבל תיכף כשמתעוררים דם נדות בהאשה יראת ה' שהיא בחי' אמונה. דהיינו כשמתחילים לבלבל את אמונתו חס ושלום בקשיות וכפירות. אזי אסור לו אז להשתדל להמשיך דעת לתוך האמונה. כי אז צריך לישב בדד ולברוח מן הדעת לגרמי. דהיינו שלא ישתמש עם הדעת כלל. ולא יחבר אז את הדעת עם האמונה כלל. דהיינו שלא ירצה להמשיך הדעת להבין ולתרץ הקשיות והחקירות והכפירות העולים על מוחו. כי תיכף כשעולים על דעתו קשיות וכפירות חס ושלום. אז הוא צריך לסמוך על אמונה לבד ולהתחזק באמונה לבד בלי שום הבנת הדעת כי כשירצה להבין בשכל. אזי יתגברו הקשיות והכפירות שהם בחי' דם נדות על השכל מבחי' ותהי נדתה עליו ויתבטל השכל והאמונה לגמרי ויבא לידי כפירות גמורות חס ושלום. וזהו בחי' איסור החמור של נדה שהיא איסור חמור מאד מאד כידוע ומרבה הטומאה מאד."

אם נפגעתי, אני חווה פגיעה, הלב מתכווץ, אני לא חווה אמון בטוב עכשיו, אז אני עכשיו עובר להמתנה, נותן מקום, מתבונן, נוכח ואם אני מנסה להבין עכשיו או לחקור אני נועל את עצמי והמסקנות לא יהיו אמיתיות ולא יחזקו אותי.

בפשטות

כאשר אני מנסה להבין משהו על עצמי השאלה הראשונה היא תמיד- מאיזה מקום אני בא לשיחה עם אמונה בטוב? נתינה? זה הזמן להבין את עצמי ואת הזולת ואז תבין דברים אמיתיים.

אם אני בחוסר אמונה בטוב אני יכול רק לשתף, לבקש עזרה, שמישהו יקשיב לי או שאני אקשיב לי או שה' יקשיב לי ואני אשתף אבל בלי לנסות להבין מה קורה לי עכשיו ולמה וכו' אלא רק להיות נוכח ולתת מקום לכאב בלי תנועה של פתרונות אלא עם המתנה וענווה.

 

איך יודעים שההבנות שלך אמיתיות?

1. האם אתה חווה התחזקות גדולה בשמחה?
2. האם העשייה שלך מתחזקת?
3. יש לך כוחות חדשים?
4. הנתינה שלך התחזקה?

 

לינק להורדת הווידאו למשתמשים באינטרנט כשר

הרגשות הקשים הם אלו שיוצרים את המחשבות הרעות ואת האמונות השקריות שמתקבעות לנו בלב (אני לא בסדר, אני רע, כולם שקרנים, גנבים ועוד) הרגש עצמו הוא אמיתי כי אנו מרגישים שוב דברים שקרו לנו בסיטואציות דומות בילדות אבל הוא לא משקף את המציאות העכשיות.

בסרטון הזה גידי דבוש, אחד המורים הגדולים ביותר שלי, מלמד את הנושא שנקרא ביהדות, שמירת המחשבה.

אנו רגילים שמחשבות רעות שכדאי להישמר מהן ביהדות זה בעיקר מחשבות של ניאוף אבל האמת היא שמחשבות הניאוף הן חלק מאד מאד קטן מהמחשבות שכדאי לנו לעצור.

צפו בווידאו, תלמדו ממנו המון, רק תשימו לב שכאשר אנו מדברים על עצירת המחשבות אין אנו מדברים על עצירת הרגשות.

הרגשות הם אלו שיוצרים את המחשבות ואת האמונות שמתקבעים לנו בלב.

למשל, אדם שמרגיש שהוא שנוא באופן כללי יהיה חייב למצוא לרגש הזה הסבר הגיוני במציאות ואז הוא יתחיל "לגלות" איך כולם שונאים אותו ועושים כנגדו וכו' ה"גילוי" הזה נעשה על ידי המחשבות אבל הוא מופעל על ידי הרגשות המחשבות הללו מייצרות ממש מעגלים חשמלים במח שלנו וכאשר הן חוזרות על עצמך מספיק זמן הן ממש יוצרות שינויים פיזיים במח של החושב ונועלות אותו בסיגנון חשיבה מסויים שבעצם רק הופעל על ידי רגשות (שיכול להיות שהם אמיתיים כי שורשם בסיצואציות דומות בילדות אבל הם לא משקפים את המציאות העכשיות) שלא משקפים את המציאות האמתית וכך נוצר מעגל של כאב וסבל.

הפיתרון

1. לא לתת שום מקום למחשבות רעות.
2. לתת מקום גדול לרגשות שמפעילים אותם, בעיקר בהתבודדות.

 

למה לא לחשוב את המחשבות שלי?

המחשבות הרעות הן אינם המחשבות שלך, המחשבות הרעות הן מחשבות שהוקלטו לך בראש בילדות או שנובעות מרגשות קשים שהוטמעו בך בילדות והם לא קשורים למציאות.

הן מחשבות שיקריות והן לא שלך, אתה עצם הטוב. המחשבות הללו מזינות את האני המזוייף שלך ולא את האני האמיתי.

 

איך לזהות מחשבות שהן שקריות וודאי?

אז אם זו מחשבה שהיא אסורה על פי ההלכה זה מאד קל. מחשבות של ניאוף זה ברור, מחשבות של לשון הרע.

יש כאן כלל מאד חשוב, "מה שם המשפחה של המחשבה שבאה?" – צפו בווידאו בשביל ללמוד לעומק.

זיכרו, מחשבות רעות זה כמו משפחות פשע, אתה מתחיל איתן בטוב ולא יודע איפה זה נגמר…

 

סוגי משפחות של מחשבות

1. משפחת החברתי: מחשבה על מישהו אחר- השווואות, מה הם אומרים עלי, איך אני נראה בעיניהם?, השגיות, תחרותיות.
2. משפחת הדיכאוני: מחשבות של ניתוק מה': דאגות, מה יהיה? בלי בה',
3. מחשבות של היסוס: כן לא כן לא.
4. מחשבות של פחד, פרנויה, תסריטי אימה,
5. מחשבות של חשדנות כבדה: קונספירציות וכו'
6. מחשבות של אשמה: גוון של אשמה, מה אני לא בסדר כל הזמן,
7. מחשבות עם ביקורתיות מופרזת.
8. מחשבות של פסילת אחרים: דחייה בשתי ידים, מחיקת אנשים, בוז לאנשים אחרים, גועל, זילזול.
9. פנטזיות: חלומות מופרזים.
10. מסכנות: כמה רע לי, אני תמיד נדפק, אין לי מזל,
11. לקחנות: מה הוא חייב לי, מה הוא ייתן לי.

הכלל: כל דבר שהוא גונב אותנו מלהיות באמת.

כיצד עוצרים מחשבות רעות?

ה' ברא אותנו בצורה כזו שאנו לא יכולים לחשוב שתי מחשבות ביחד ולכן הפיתרון הפשוט הוא הסחת הדעת והעברת נושא.

זה קל, לא מסובך, לא להתאמץ (!) ואם זה לא הולך להרפות ולנסות שוב אחר כך. איך גידי אומר: "תרמנו כבר…!" 🙂

1. על ידי עצירה והמתנה.
2. העברת נושא וחשיבה על משהו אחר.
3. דיבור עם מישהו.
4. הסתכלות על המחשבה בלי לשאת ולתת איתה.

 אם היא כבר נכנסה?

כמובן שאין מה לעשות וזה קורה המון ואולי אפילו הרבה מאד וכאן העבודה היא לדבר עליה, לזהות אותה בשביל לזהות את המקורות שלה ולתת מקום לרגשות שמפעילים אותה.