הרבה פעמים כשאנו מהססים ולא יודעים מה לעשות אנחנו פשוט לא עושים כלום. חוששים לטעות בבחירה ואז אומרים "שב ואל תעשה עדיף" ואז אנחנו מדמיינים שאנחנו לא עושים טעות ואולי גם אי העשייה זו טעות אבל לפחות זה משהו פאסיבי. הבעיה היא שיש תחומים בהם ה"שב ואל תעשה" נהפך להיות משהו תמידי ואז הוא לא עדיף בכלל.

ספק = גימטריא עמלק וכשיש ספק העמלק נכנס ונותן לנו חבל תלייה ארוך – הכל או כלום. או שזה ברור ואתה יודע בדיוק מה לעשות או שאל תעשה כלום…

יש מקום פנימי שמרגיש לנו שאם זה לא ברור, לא ודאי, אז עדיף כלום וההרגשה הזו שהיצר מעורר בנו היא שיקרית ואז אנו מפסידים את החיים.

ההרגשה הזו היא הרגשה "טבעית" של כל ילד, שהיצר הרע עד גיל 13 דואג להטמיע טוב טוב בתת הכרתנו בשביל שהוא יוכל להפעיל אותה בהמשך החיים וכשיש מצבים של חוסר וודאות, נוצר היסוס ואז הוא מפעיל את השקר.

מפחדים לטעות, מפחדים לקחת אחריות, מפחדים להיות אשמים, מפחדים להרגיש אשמה.

מה עושים כאשר אין לנו עצה שלמה וברורה כיצד לפעול בעולם?

רבי נתן קורא לזה "חלוקת העצה"- יש לנו ספק ואין לנו עצה שלמה, ברורה, מה לעשות.

ספר ליקוטי הלכות או"ח – הלכות ראש חדש הלכה ו: "שֶׁכְּשֶׁרוֹאִין שֶׁקָּשֶׁה לְהַשִּיג הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג לְפִי חֲלֻקַּת הָעֵצָה עַל כָּל פָּנִים. בְּאֹפֶן שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה נִשְׁאָר לוֹ מַחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה וְלֹא יִהְיֶה נֶאֱבַד לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁלֹּא יֹאמַר שֶׁיֵּלֵךְ וְיִתְהַנֶּה וְכוּ' רַחֲמָנָא לִצְלָן. רַק יִשְׁתַּדֵּל שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִשָּׁאֵר מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר וְכוּ'. הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו כְּמוֹ שֶׁמִּתְגַּבֵּר וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ כָּרָאוּי. וְכָל מַה שֶּׁחוֹשֵׁב עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ כָּרָאוּי וּמֵחֲמַת זֶה עֲצָתוֹ חֲלוּקָה תָּמִיד. אֲזַי כָּל עֲצָתוֹ הָעִקָּרִיִּית שֶׁיִּסְמֹךְ עַל כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ יִמְצָא בּוֹ ה' יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וּלְעֵת עַתָּה יִתְנַהֵג כְּפִי חֲלֻקַּת הָעֵצָה."

כאשר אדם כל הזמן לא עושה כלום במקום פשוט לעשות משהו, לבחור וזהו – "וְלֹא יִהְיֶה נֶאֱבַד לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם" הוא נאבד לגמרי. אתה מפחד מטעות? לא לעשות כלום זו הטעות הגדולה ביותר.

העולם הזה הוא לא עולם של שלימות, העולם הזה הוא חדר כושר מלא אתגרים שמפתחים את השרירים ואת הגוף הרוחני שלנו כל הזמן. חלק מהאתגרים זה לפתח את היכולת להחליט ולפעול עם הנתונים שה' חשף בפניך ולא יותר. "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" אומרים חז"ל וכל אחד מאיתנו הוא הדיין והשופט והפוסק של חייו.

פעמים רבות אדם רוצה משהו, נגיד לבחור מקום מגורים, והוא לא מוצא מקום שיש בו את כל הדברים שהוא רוצה ואז הוא שוקע באי עשייה, כל הזמן הוא בסוג של היסוס ואז הוא עלול גם לשקוע בייאוש והוא מוותר על הרבה מאד טוב שהיה יכול להיות לו. אם זה לא הכל אז אני לא יכול…

אבל ה' רוצה שהוא יבחר על פי מה שעיניו רואות, ה' רוצה שהוא יפעל ויתפתח מהאתגר הזה.

ושידע- אתה תעשה כרגע מה שאתה מבין ותדע שה' נמצא איתך במה שבחרת כי עשית. ואפילו אם גילית שטעית עכשיו הניסיון שלך, האתגר שלך, הוא לחזק את שריר האמונה ולהפנים שהקב"ה בכוונה לא חשף בפניך מספיק פרטים על מנת שתלך בדרך הזו ה"שגויה" לכאורה והמכוונת משמיים במדויק באמת.

נמצא אם כן, שהטעות היחידה שאתה באמת יכול לעשות היא – לא לעשות!!!
כי אם תעשה אתה לא יכול באמת לטעות כי ה' הרי מסתיר מפניך את העצה השלימה ולא יבוא אליך בטענות ולכן אתה לא תטעה באמת בשום דרך שתבחר ולא תהיה אשם.

אבל באמת כתוב ש"שב ואל תעשה עדיף" לא?!

זה נכון שאכן יש מצבים שבהם אומרים "שב ואל תעשה עדיף".

בעיקר זה נאמר כאשר יש חשש של עבירה במעשה שאנו רוצים לעשות וספק אם תהיה תועלת ולכן עדיף שלא לעשות ולהימנע אבל אם שני הצדדים שווים מהבחינה הזו זה כבר לא בגדר הזה.

ובספר הנהגות צדיקים, מרבי יעקב מלובלין, סדר היום כותב: "ישוב הדעת ומתינות קודם כל דבר הן בדבור והן במעשה כמאחז"ל מרבה ישיבה מרבה חכמה, ובמאחז"ל מתון מאתן, והכל לפי זמן או יום או שעה או רגע, וזה כלל גדול שב ואל תעשה עדיף וזה עמוד ויסוד גדול".

מכאן אנו רואים שמה שאומרים "שב ואל תעשה עדיף" בחיי היום יום הכוונה שצריך להחליט במתינות וביישוב הדעת אבל לא להימנע מהחלטה.

ובנוסף, מתי אומרים שב ואל תעשה עדיף ומתי אומרים שזה ממש לא עדיף זה נתון לשיקול דעת וכבר אמר רבי יוחנן על רבי זכריה שאמר "שב ואל תעשה עדיף" ולא הרג את הרשע שהטיל מום בקדשים ונתן לו לחזור לקיסר להלשין על ישראל: "אמר רבי יוחנן ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו."

אחד המצבים בהם ברור במאה אחוז ש"שב ואל תעשה" הוא ממש לא עדיף הוא במקרה שזה קורה תמיד. כפי שאומר רבי נתן: "וּמֵחֲמַת זֶה עֲצָתוֹ חֲלוּקָה תָּמִיד."כאשר בנושא מסויים אתה תקוע ולא יודע להחליט תקופה ארוכה ואין כאן עניין לחכות לנתונים חדשים. בנוסף, כאשר ביחד עם זה אתה מזהה שאתה חושש לפעול בעיקר בגלל שאתה מפחד לטעות זה עוד סימן ששב ואל תעשה אינו עדיף ואתה צריך פשוט לבחור ולדעת שה' איתך ושה' רוצה שתבחר לפי ראות עיניך ושהוא יהיה איתך בצורה הזו.

לעוד פוסט מדהים בנושא ההיסוס-ספק הקליקו כאן

מי שרוצה לשמוע את השיחה השלימה עליה מתבסס פוסט זה: