המקובל האלוקי, רבי חיים ויטאל מלמד אותנו שהנפש של האדם בעצמה היא זו שמגלה לאדם ומדריכה אותו ומנהיגה אותו בכל הדרכים להגיע לכל מה שהוא רוצה בחייו (שעה"ק).

ואומר בעל ה"משיב נפש" שזה ברור כי אומר לנו קהלת ש"ה' עשה את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים" כלומר, הנפש שלנו נבראה באופן טבעי בתכלית היושר, האהבה, הנתינה, הדבקות והקירבה והיא מחוברת בקשר תמידי וישיר עם רצון ה' בעולם אבל החשבונות הרבים והבלבולים שעוברים על כל אחד ואחד מאיתנו מעוותים לנו את היושר ולכן כאשר אנו עושים עבודה פנימית וחושפים עוד ועוד רבדים בנפש שלנו אנו מנקים אותה ומאפשרים לה ללמד אותנו כיצד לפעול בעולם.

וזה מה שכתוב בחז"ל ש"אברהם אבינו מעצמו למד תורה" (בראשית רבה צ"ה,ג) וכעת נוכל להבין כיצד יתכן שיש הרבה גרים או בעלי תשובה ואף גויים או חילונים גמורים שמשיגים אפילו עדיין בהיותם טבועים בחילוניות יסודות עמוקים ביהדות מעצמם, בהרגשות לבבם וזה בדרך כלל מצוי באנשים שבאופן טבעי הבדילו את עצמם מהתקשורת והסביבה ולא הלכו כל כך אחרי החשבונות הרבים ואז בתחומים מסויימים הם זכו להשיג מעצמם את האמת והיושר של הנתינה והאהבה.

ודברים יותר מפורשים ממש אומר בעל המשך חכמה בפרשת ניצבים ל', י"א: "אמר בירושלמי (נדרים ט',ד')"בן עזאי אומר 'זה ספר תולדות אדם' אין לך כלל גדול בתורה מזה" והוא כי האדם כשהוא קרוב לתולדתו, בלא שטוף תאוות מגונות ובלא הפלגת מושכלים ודימיונות כוזבים, הוא ספר גדול אשר בו כתוב וחקוק השי"ת וההרחק מהתאווה, רק האדם ילמוד ממנו במבט ישר, וזה שאמר "בצלם אלוקים ברא אותו", שהוא כאלוקים לדעת ממנו טוב ורע, היינו ממנו עצמו ודו"ק".

כלומר, ממש בפירוש אומר המשך חכמה שיצירת נפש האדם היא נקיה וטהורה ורק עליה התלבשו שיבושים ושקרים ודימיונות שגורמים לרצון הטהור להתעוות ולקבל סיפוק מדומה בדברים לא טובים אבל בשורש היא עצם הטוב, נקייה וזכה והקב"ה בכבודו ובעצמו חקוק בתוך הנפש שלנו ועל זה כתוב בתורה ביצירת האדם "מאן דנפח מדיליה נפש" שה' הכניס את עצמותו בתוכנו כאשר הוא נפח בנו את נפשנו ונשמתנו ולכן אנשים שעושים עבודה פנימית וזוכים לחשוף את הרבדים הפנימיים של הנפש שלהם ובונים קשר אמיתי ופנימי עם עצמם הם זוכים בעצם לבנות קשר ישיר עם הקב"ה וזוכים לקבל הדרכה אלוקית ישירה מבפנים בכל אשר יפנו בחיים.

באותו הסיגנון כותב הגאון הצדיק הרב אביגדור מילר בספרו שערי אורה על הפסוק "מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה" (משלי כ' ה'):
"פירוש הפסוק הוא שיש מעין של עצה וחכמה, והרגשים בלי סוף, בתוככי האדם, אבל מעצמו לא יצא כלום אלא צריך לאיש תבונה לשאוב ולדלות מן המעין הזה. והנה מקור המעיין הוא הקב"ה בעצמו כמו שאומר הרמב"ן על "מאן דנפח מדיליה נפח": "ירמוז לנו הכתוב הזה מעלת הנפש, יסודה וסודה וכו' היא רוח השם הגדול, מפיו דעת ותבונה, כי הנופח באפו של אחר, מנשמתו יתן בו" עד כאן לשון הרמב"ן. וזהו מה שכתוב "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" (משלי ב' ו') [שזה נאמר על נפש האדם שכולם חושבים שהיא "בהמית" וטמאה ורק רוצה תאוות רעות! – יוחי]. כי על כן, טמון עמוק בלב האיש כל הגדלות והשלמות שאליו יכול להגיע, אמנם צריך איש תבונה שיודע איך לעורר עצמו ואחרים ושיודע מהו הדרך לשאוב ולהוציא לפועל כל האוצרות הטמונים שם, וכמו שאר דוד המלך בתהילים נ"ז, ט' "עורה כבודי", שהיה מעורר עצמו בהרבה אופנים להשתלם במיני השלמויות שנפשו ונשתמתו מוחננים בהם".

וזה גם מה שאומר הרב וולבה בעלי שור שער שלישי עמוד קצח: "זאת עלינו לדעת, כי העוסק בתורת המידות להלכה ולמעשה הוא הוא העוסק בדעת בוראו! [ועל זה הוא מביא את הפסוק:] אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגיבור בגבורתו ואל יתהללה עשיר העושרו: כי אם בזאת יתהלל המתהלל- השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה… כי באלה חפצתי נאם ה'!" (ירמיה ט,כג)

בפשטות, העוסק בגילוי נפשו עוסק בגילוי דעתו של בוראו ויקבל הדרכה והבנה מדוייקת מהו רצונו ממנו.

וזה בדיוק מה שאנחנו, ברוך ה', זוכים לעשות עם אנשים. לעזור להם לגלות את העצה הטמונה בליבם להגיע לכל מטרה בחייהם או לשנות כל מצב כואב בחייהם, הן בחינוך ילדים, הן בזוגיות, הן בהתמודדויות עם העצמי (דיאטה, כושר, חוסר חשק להתפלל וללמוד, קשיים בצניעות לנשים או בשמירת הברית לגברים ועוד).

כיצד? באמצעות שאלות עמוקות ומדויקות, בלי טיפת שיפוט, ללא אשמים וללא פתרונות לגלות מחדש את הקשר עם עצמם שאבד להם ללמד אותם להקשיב לעצמם ועם הזמן וללמד אותם ולגדל אותם להיות אנשי התבונה של עצמם.

ומה השקר שמסתיר את כל האמת הנפלאה הזו?

זה שאנו שוכחים את דברי האר"י הקדוש בתשובתו לתלמידו על מעלת נפשו: "דע, כי גדולת הנפש אינה תלויה כפי מעשה האדם, רק כפי הזמן והדור ההוא, כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול ככמה מצוות בדורות הראשונים, כי בדורות האלו הקליפה גוברת מאוד מאוד עד אין קץ והוא מסיים ואומר "כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים ראשונים מזמן התנאים והאמוראים!"

שימו לב, האר"י דיבר על הדור שהיה לפני 500 שנה, בלי פלאפונים, בלי הסחות דעת, בלי מגורים בערים צפופות, בלי תמונות ענק של ניאוף שתלוית בכל מקום, בלי אנטרנט ופורנו ועוצמות של מתחים ולחצים אדירים שמוחצים אותנו מכל כיוון – בלי כל זה! בדור שלו היו הרבה אנשים כדוגמתו, לא היו נשים שהולכות אפילו עם חצאית קצרה גם בקרב הגויים העולם היה אחר לחלוטין, אפילו טלפון רגיל לא היה ולמרות זאת הוא אמר שאין לו ספק שנפשו יותר גדולה מכמה צדיקים בדורות התנאים!!

אז מה אנחנו נגיד? איזה עוצמות רוחניות יש לכל אחד מאיתנו שקם בבוקר ואומר "מודה אני" בדור כזה מטורף? איזה מעלת עצומה יש לנפש של יהודי ששומר על העיניים וליהודיה שהולכת בצניעות למרות הפיתויים העוצמתיים כל כך??

הכלל שיוצא לנו מכל האמור:

1. הנפש שלך טהורה מאד והקב"ה מדבר איתך דרך הנפש שלך והוא מחובר אליך דרך הנפש שלך.
2. אל תתייחס למעשים השליליים שאתה עושה בפועל! הם לא מלמדים שום דבר על מעלת נפשך!
3. אפשר לקבל הדרכה אישית ישירות מהקב"ה אתה רק צריך ללמוד כיצד להיות בקשר.
4. האם את\ה בקשר עם עצמך? האם את\ה יודע\ת מה את\ה מרגיש\ה? האם את\ה זוכה לשמוע תשובות מתוך עצמך? תתחיל\י להקשיב לעצמך.