מה אתה מרגיש כשאתה שומע את המילה "משמעת" או "גבולות"?

לאנשים רבים המילה "משמעת" או "להיות אדם ממושמע". מעלה כאב גדול, התנגדות גדולה.
שאלו את עצמכם: מה אני מרגיש (לא חושב בשכל אלא מרגיש) כאשר אני שומע את שמי ביחד עם המילה ממושמע.
דמיינו חבר שלכם אומר עליכם: "יוחנן ממושמע" דמיינו את עצמכם אומרים על עצמכם "אני ממושמע, אני אדם שיש לו גבולות" דמיינו את ההורים שלכם אומרים עליכם בילדות "נני הוא ילד ממושמע" או דמיינו את עצמכם בתור ילדים אומרים: "אני רוצה להיות ממושמע".
מה אתם מרגישים?
רבים רבים מרגישים לחץ, עייפות, בעסה, מאמץ, הפעלת כח, מחנק, בא להם למות, מרגישים שאין מקום לרצונות שלהם, מרגישים מוגבלים, חנוקים, קבורים בתוך כלא, צינוק, מרגישים אכזריות, רשעות.

מדוע אנו מרגישים כך? הרי במציאות "אין בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" כלשון הגמרא, כלומר, רק אדם שהוא בגבולות 100 הוא החופשי האמיתי? התשובה לכך היא כי חונכנו על ידי מבוגרים שהם בעצמם לא היו ממושמעים או שהם היו ממושמעים אבל בצורה מאד קשה ואטומה כלפי עצמם וגם כלפינו.

אני מכיר אנשים שבפועל הם די ממושמעים, הם קמים כל יום לתפילה, מקפידים על חוקי התנועה, מברכים כל על מה שהם אוכלים לפני ואחרי, מסודרים, מתוקתקים, לפעמים אנשים שלא קוראים עיתונים בכלל ולא שומעים רדיו (אפילו חרדי) מתוך בחירה ולמרות הפיתוי, הסקרנות והרצון שלהם לקרוא כל מה שזז ואפילו גברים ששומרים על העיניים שלהם בצורה יפה מאד ונשים שהולכות בצניעות גדולה למרות הפיתויים הגדולים אבל אם תשאל אותם אם הם ממושמעים הם יצרחו "לא!!!!! לא!!! לא!!! חס וחלילה די!!!!! אני לא יכולה לשמוע את המילה הזו!"

אז בעצם הם ממושמעים אבל אומרים לעצמם שהם לא ממושמעים כדי שהם יוכלו להיות ממושמעים בלי שתתעורר להם ההתנגדות הגדולה שלהם למשמעת…

והאמת היא שאין אדם בעולם שיש לו התנגדות למשמעת שהוא לא ממושמע בתחומים מסויימים אבל אומר לעצמו שהוא לא ממושמע כי הוא לא אוהב את המילה. אפילו בשביל לאכול אוכל טעים אדם צריך לשים לעצמו גבול ולהתגבר על הדחף לרבוץ במיטה… אין שום הגשמה של שום רצון בעולם ללא שימת גבולות.

יש קליפה מאד קשה שעוטפת את רצון העמוק שלנו להיות ממושמעים כי הפרי שבתוך הקליפה הזו הוא פרי כל כך עוצמתי ומשמעותי שאם נזכה לפצח אותה נזכה להגשים את כל חלומותינו.

מה באמת מסתתר מאחורי המילה "משמעת"?

מבחינה טכנית, הרב יעקובזון מסביר שמשמעת זה פשוט הרגל. משמעת היא הרגלים ויש כאן עוד הרבה מה להסביר אבל מבחינה המשמעות העמוקה וההשפעה של המילה הזו על חיינו המילה משמעת באמת היא המילה הנרדפת של חופש אמיתי להגשים את כל הרצונות שלי עם הגנה מקיפה מכל פגעי העולם.

קחו תחום בחיים שבו אתם במשמעת מלאה – למשל נהיגה בכביש. אתה נוהג כבר שנים ואתה מכיר את המשחק ולפעמים אתה אפילו משתולל קצת ועושה קצת שטויות ונוסע מהר וקצת חותך וכו' אבל אתה מכיר טוב טוב את המשחק, אתה ידוע שיש קו אדם שאם תחצה אותו אתה משחק בחיים שלך ולכן אתה צמוד מאד לכללי נהיגה מסויימים ופעמים רבות, אפילו אם עכשיו ממש בא לך להרביץ עקיפה לנודניק הזה שנוסע כמו זקנה לפניך ואתה באמצע עם הרגל על הגז ופתאום נוצר מצב שזה יהיה מסוכן מאד להמשיך אתה תיכנע ותאט. זו שפה לא מדוברת אבל היא שפת הכללים הפנימיים שלך.

אין נהג רגיל שאין לו משמעת ברזל, אין חיה כזו, יכול להיות שיהיו לו כללים קצת לא שיגרתיים ושאפילו הוא יעשה תאונה וילמד על בשרו אבל בשביל לשרוד בכביש ולהמשיך לנהוג כל נהג חייב משמעת ברזל ומחוייבות לכללים.

מה יקרה אם לא תנהג לפי הכללים שלך? אתה תיפגע ותפגע וזה אומר שבעצם המשמעת מגינה עליך, הכללים שומרים עליך שלא תיפגע.

אדם שהולך ברחוב ולא שומר על העיניים שלו ולא שומר על הדיבורים שלו עם נשים אחרות פוגע באושר שלו עם אשתו. במקום שהיא תהיה האישה המהממת שהוא חולם עליה כל הזמן ושהתחושה הזו רק תתחזק הוא מכניס לתוכו עוד ועוד נשים שהוא לעולם לא ישיג וזה אומר שהוא מכניס ביידים לחיים שלו תסכול, חוסר ערך, חוסר אונים, שהוא בידיים שלו מרחיק את אשתו ממנו ויוצר לעצמו מציאות נפשית בה אישתו היא כבר לא החלום שלו. לעומת זאת, אדם ששומר על העיניים שלו 100 והוא ממוקד 100 באשתו וברצון שלו שהיא תהיה החלום הנשי המדהים שלו ושהיא תגשים את כל חלומותיו בנוגע לנשים והוא מוכן להחזיק את הרצון הזה,בעוצמה ובהכנעה ובלי להתייאש – הוא יגיע לשם ועוד איך!

אדם ששומר על העינים שלו כי הוא מנסה לשלוט בעצמו או מפחד מעבירות לא יצליח וזו גם לא מטרת התורה ורצון ה' ממנו. אדם ששומר על העיניים שלו כדי לבנות קשר ושלום ואש וחברות עמוקה עם אשתו הוא ממוקד במטרה וברצון עצום שיביא לו אושר עילאי והוא לא מוכן להסתפק בפירורי נחמה מכל מיני נשים אחרות. הוא עוזר לעצמו, הוא בנתינה.

נמצא ששוב, הכללים מגינים עלינו, המשמעת חיונית לחיינו כמו אוויר לנשימה, מגינה עלינו ללא הרף.

לכל אדם יש רצונות, חלומות, דברים שהוא היה רוצה שיקרו בחיים שלו ואם אין לו זה אומר שהוא פשוט התייאש מהם כי הוא לא מוכן ללכת עם הרצון שלו ולהסכים להרגיש את חוסר האונים, את הכאב של עולה לו כשהוא ממתין, שהוא לא מוכן לצרוח את הרצונות שלו שוב ושוב עד שהם יתאזנו והוא יוכל לפעול איתם בעולם, הוא פשוט דוחק את השעה, לא מוכן להכיל את חוסר הסבלנות ונותן לעצמו "לשקוע" בייאוש תמידי. הדרך היחידה להגשים את החלומות והרצונות היא להציב גבול, להתחבר לרצונות שלי שוב ושוב ולפעול מתוכם כל פעם קצת עד שיפתחו השערים בענק.

ככל שהאדם הוא פחות ממושמע הוא חווה פחות אושר בחיים, גם בשביל לאכול פיצה אתה צריך משמעת להתגבר על הדחף לרבוץ במיטה במקום לקום למגש הפיצה… אושר זה דבר שאתה מייצר אותו זה לא דבר שבא בצורה "פאסיבית".

מכאן שהמשמעת היא כלי להגשמת הרצונות והחלומות שלי.

"מחנק, אין מקום לרצונות שלי" –  בלי גבולות אתה באמת לא יכול לתת מקום לרצונות שלך כי כל אחד מהם ישתלט על השני או שאתה פשוט תתייאש מכולם אבל בשביל באמת לתת מקום לכל הרצונות שלך (להיות בעל כושר גופני, רזה, מאוהב ודלוק על אשתך, דבוק בה', אבא רגוע ושמח לילדים וכו') אתה צריך להציב לכל אחד ואחד מהם גבול ברור שלא יפגע ברצונות האחרים שלך.

"גבולות זה כלא, משמעת זה כלא" – מה הכוונה כלא? שאני לא יכול לעשות מה שאני רוצה? או שידרשו ממני לעשות דברים שאני לא יכול או לא מסוגל לעשות? גבולות זה כלי להגשים את הרצונות שלי על ידי יצירת הרגלים באמצעות מעשים קטנים שאתה 100% מסוגל לעשות אם אתה לא מסוגל לעשות זה אומר שאתה לא מציב גבול אלא מנסה להשתלט על עצמך בכח ולא מוכן להוריד את הרף, לצעוק לה' ולהמתין.

""גבולות זה להיות כמו רובוט בלי רצון " – אם מדובר בגבולות של אחרים אתה צודק אבל אם מדובר בגבולות שאתה שם לעצמך אז זה בדיוק הפוך. מי שהוא בגבולות של עצמו הוא החופשי האמיתי שלא נכנע לדחפים שלו ולא נותן לדחפים שלו להשתלט עליו מי שאינו בגבולות הוא רובוט שנשלט על ידי הדחפים שלו בניגוד לרצונות שלו.

לחיות בגבולות, להיות ממשומע זה לא להיות בשתלטנות ורודנות כלפי עצמי להיות בגבולות זה לחיות חיים שמתחשבים ונותנים מקום וביטוי לכל הרצונות האמתיים שלי.

להיות בגבולות זה להיות נאמן לעצמי, להיות בנתינה, באהבה מול עצמי, זה להגן על עצמי, זה לחיות באיזון ויציבות נפשית וכלכלית.

"להיות בגבולות זה מאמץ נוראי, זה מעייף, אין לי כח" – אם אתה במאמץ אתה לא בגבולות, אתה פועל בחוסר התחשבות כלפי עצמך והמעשים הקטנים שהצבת לעצמך לעשות גדולים עליך. שחרר לחץ.

ואל תשכחו- אתם בכל מקרה בגבולות, אין דבר כזה שלא – פשוט נקו את ההתניה עם המושג הזה ותכניסו יותר ויותר הרגלים לחיים.

כיצד הגולם קם על יוצרו וכיצד הקליפה של המשמעת חונקת אותנו אם לא נשים לב?

למדנו שהמשמעת היא בעצם הבסיס לצורת האדם והיכולת שלו להפיק תענוג הן בעולם הזה והן בעולם הבא אז למה לא כולנו רצים בהתלהבות ומגדירים לעצמנו שהמטרה הבאה שלנו היא "להיות ממושמעים, להיות בגבולות"?

1. בילדות או בעברנו הציבו לנו גבולות בצורה פוגעת ומשפילה מתוך חוסר התחשבות ברצונות שלנו ובעיקר לאחר שהכריחו אותנו לפעול על פי רצונם של אחרים (לטובתנו) לא חיברו את הרצונות שלנו למה שאנו עושים ולכן נוצרה לנו התנייה ולכן כל הצבת גבול נתפסת בעינינו כאכזריות וחוסר התחשבות ואטימות אפילו אם אנו בעצמנו קבענו את הגבול הזה… והאמת היא שכאשר אנו קובעים את הגבול אנו פועלים לפי הרצון המלא שלנו ושלנו בלבד ומונעים מהדחפים שלנו להשתלט עלינו.
2. אנו לא יודעים מה זו משמעת באמת לעומק. התשובה לכך היא שהמשמעת היא בסך הכל הרגל, כן, זה הכל!

למשל, אם אנו רוצים ילדים ממושמעים אנו רק צריכים להרגיל אותם להקשיב לאבא ואמא על ידי בקשות רבות לעשיית דברים שלא יעוררו את ההתנגדות הטבעית שלהם ועידודים בצידם וכן הדבר הוא לגבי עצמנו- בשביל ליצור הרגלים טובים שיביאו אותנו למטרות שלנו צריכים לפעול בחוכמה ולא באטימות.

הכלל – רצונות גדולים עם מטרות גדולות שמחוברים למעשים קטנים (שלא מעלים לנו התנגדות כמעט בכלל) שחוזרים על עצמם שוב ושוב עד שההרגל נעשה טבע, עד שההרגל נהפך להתמכרות חיובית אך זה נושא כבר לפוסט נפרד.

מי שעוסק בתמיכה רגשית וקידום אנשים יודע שכאשר נוצרה לאדם איזו התנייה נפשית, למשל, "הוא כל הזמן מרגיש שמסתכלים עליו" גם כאשר הוא כבר יחליט שהוא רוצה לנקות את עצמו מההרגשה השיקרית הזו אחד המחסומים יהיה הרצון שלו לשמור על ההרגשה הזו, אפילו שהוא סובל ממנה. מדוע? רק בגלל שהוא התרגל אליה… זה כל כך עמוק שזה נהפך כבר לצורך נפשי "להרגיש שכל הזמן מסתכלים עלי" למרות שהוא סובל מזה ולכן הוא פשוט חייב לייצר לעצמו את המציאות הזו בדימיון שלו שוב ושוב אפילו שהיא מזיקה לו. עד כדי כך.

לכן קל וחומר הוא הדבר כאשר אנו ניצור הרגל חיובי, התמכרות חיובית שתוטמע ולא נרצה לשבור אותה לעולם.

בשורה התחתונה: רבים הם המרגישים שלהיות ממושמע או לחיות בגבולות זה אומר לחיות בכלא, להרגיש חנוק, שאין מקום לרצונות שלי, שאני מתאכזר לעצמי והאמת היא שלחיות בגבולות זה לחיות בהגשמה מלאה של הרצונות שלך, זה לחיות בחופש מדהים מהכבלים בהם אנו קשורים בעולם הזה ובהגנה מלאה בעולם הזה ובעולם הבא. והעיקר, אתם בכל מקרה בגבולות מסויימים ובכל תחום בחיים כל העניין זה רק להרחיב את הגבולות שלכם לאט לאט.

הסוד הוא מיקוד ברצון, המתנה, ומעשים קטנים כחלק מהשלם עם התחשבות ביכולות הנפשיות והפיזיות עד ליצירת הרגל מלא (בדרך כלל לוקח חודשיים).

הידיעה הזו היא הצעד הראשון בדרך לשיחרור הכאב העצום שיש לרבים מאיתנו עם המשמעת.

הצעד השני הוא לברר מה אני ארוויח מכך שאהיה אדם ממושמע – בפוסט הבא.